אז מתי פונים למרפאה בעיסוק לילדים?
בדרך כלל סביב הגילאים 3-6 כשנתקלים באיחור או קושי התפתחותי מקושי קל ועד משמעותי. התחומים בהן מרפאות בעיסוק מתערבות הוא- קושי במוטוריקה עדינה- למשל ילד שלא רוצה בכלל לגשת לפעילויות יצירה, או שניגש אך מתקשה באחיזת הצבעים והמספריים, מתעייף מהר בישיבה ליד שולחן או מהפעילות עצמה. קושי בתיאום בין שתי הידיים או בתיאום עין-יד . למשל- מתקשה בהשחלת חרוזים, הרכבת פאזלים מעץ, בנייה והרכבה.
תחום נוסף הוא תחום המוטוריקה הגסה הארגון במרחב- למשל האם הילד נופל הרבה, האם מסוגל לתכנן ולהשתמש במתקנים שונים, לשחק בכדור, לקפוץ ולהתנועע במרחב באופן מתואם.
עוד תחום בו אנו המרפאות בעיסוק מתערבות הוא תפקודים אקזקוטיביים- תכנון, ארגון, בקרה, פתרון בעיות, קשב- האם הילד מסוגל להתארגן במשימה, לדעת באילו חומרים להשתמש ואיך, האם משאיר סביבה נקייה יחסית לגילו, האם מסיים משימה עד הסוף, מסוגל להבחין בטעויות ולתקן, באילו אסטרטגיות משתמש ועוד.
בנוסף בריפוי בעיסוק גם נחזק תפיסה חזותית – דמות ורקע, הבחנה, תפיסת מרחב, ימין ושמאל, כיווניות ועוד.
תחום המשחק- העיסוק של הילדים הוא משחק – כמטרה וכאמצעי ללמידה. במידת הצורך נרחיב את יכולת המשחק- הבנת כללי משחק, התמדה, משחק בתורות, התמודדות עם ניצחון והפסד, משחק סימבולי ודמיוני.
כמובן שבכל גיל יש צפיה אחרת מהילדים ויש מקום לטווח שונות שהוא עדיין בגדר תקין. כשמרפאה בעיסוק נפגשת עם הילד וההורים היא נותנת לילד להתנסות בשלל פעילויות ליד שולחן ובמרחב כדי להתרשם ממגוון יכולותיו. רק בסוף שני מפגשים כאלו ניתן לגבש חוות דעת לגבי נחיצות הטיפול. נערכת גם שיחה עם ההורים כדי ללמוד על הילד – איך הוא מתפקד בבית ובגן/כיתה , מאפיינים רגשיים, חושיים , תחומי עניין ועוד. במידה והוחלט על התחלת טיפול המרפאה בעיסוק קובעת מטרות טיפול ברורות ושקופות להורים.
אני מטפלת גם בילדים שאובחנו על הספקטרום האוטיסטי ואז הדגשים הם בתחומים- יצירת קשר , קשב הדדי, משחק מגוון ומשותף, עצמאות בתחומי היום יום- אכילה, משחק, ניקיון, וויסות חושי.